לימודי רפואה סינית

לימודי רפואה הם אחד הדברים הנחשקים ביותר, והתחרות על כל מקום ומקום בפקולטות לרפואה עזה. סביב לימודי רפואה סינית עדיין אין את אותה הילה יוקרתית של לימודי הרפואה, אולם הפער הולך ומצטמצם במהירות, שכן יותר ויותר אנשים הופכים מודעים ליתרונותיה הרבים של רפואה סינית, ולכך שבהחלט יש לה מקום לצד רפואה קונבנציונאלית (ובכלל, שיטות טיפול רבות במסגרת רפואה משלימה שפעם היו בשוליים הופכות למקובלות וגם קופות החולים השונות מציעות אותן למבוטחיהן).

נכון לשנת 2012, לימודי רפואה סינית אינם חלק מעולם האקדמיה, על אף שטיפולים בשיטות השונות של רפואה סינית נפוצים מאוד, וכאמור גם הממסד הרפואי, במסגרת קופות החולים, מחבק אותם ומכיל אותם. מאחר שהמועצה להשכלה גבוהה לא קובעת קריטריונים ברורים לגבי מי רשאי ללמד רפואה סינית, מיהם המרצים, מה חייבת לכלול תוכנית הלימודים, מה כוללת ההסמכה וכו’, הרי שתיאורטית יכול כל אחד להציע קורס רפואה סינית זה או אחר ואף להעניק תעודות לבוגרי אותו קורס רפואה סינית – וחשוב לבדוק היטב איפה לומדים ומה לומדים, ולא להתפתות לחתול בשק. אין די בתעודה, יפה ככל שתהיה, כדי להפוך למטפלים ברפואה סינית אלא יש צורך בידע נרחב, מיומנויות רבות וניסיון – ואלה נרכשים רק בלימודים יסודיים, מקיפים ורציניים.

לימודי רפואה סינית – מה לומדים?

לימודי רפואה סינית במכללה המכבדת את עצמה נמשכים 3-4 שנים, וכוללים כ- 3,000 עד 4,000 שעות לימוד.

באופן טבעי, תוכנית הלימודים משתנה ממקום למקום: ישנן מכללות שמלמדות רפואה סינית עתיקה (אסכולת הגזעים והענפים), אחרות מתמקדות ברפואה סינית מסורתית (TCM), יש המשלבות את שתי הגישות, ברוב המסלולים של לימודי רפואה סינית מושם דגש על החיבור בין רפואה מערבית לרפואה סינית, וכמובן שנלמדות גם שיטות הטיפול השונות שצמחו ברפואה סינית.

אבל עוד לפני שצוללים אל נקודות דיקור סיני ועקרונות הטיפול, לומדים את תפישת העולם שעומדת בבסיס רפואה סינית – ושחשיבותה עצומה. האחדות בין גוף לנפש, החיבור בין אדם לטבע, השאיפה המתמדת לאיזון והרמוניה, אנרגיית הצ’י, 5 האלמנטים, יין ויאנג, האבחון המקיף והמעמיק ככלי המרכזי של כל טיפול וטיפול ברפואה סינית, אורח חיים בריא ומאוזן כרפואה מונעת – את כל אלה לומדים לעומק במסגרת לימודי רפואה סינית, וכן זוכים לידע רב באנטומיה, פיזיולוגיה, פסיכולוגיה, פתולוגיה, פענוח בדיקות וידע “מערבי” חשוב אחר על מנת לשלב אותו עם היכולות המרשימות של רפואה סינית.

לאחר רכישת הבסיס הפילוסופי, ובמקביל אליו, רוכשים בקורס רפואה סינית כלים מעשיים: דיקור סיני, טווינה, צמחי מרפא, מוקסות ועוד.

מסלולים שונים בלימודי רפואה סינית מציעים התמחויות ספציפיות, למשל בחיבור בין רפואה סינית ותזונה ונטורופתיה, או בטיפולי המגע במיניהם (רפלקסולוגיה, טווינה, שיאצו וכו’).

חשיבות הסטאז’

מרכיב חשוב נוסף במסגרת קורס רפואה סינית הוא הסטאז’.

לא די ללמוד בתיאוריה את מרכיבי הרפואה הסינית, אלא יש להתנסות בהם “על אמת”, שכן במסגרת טיפולים אמיתיים (ומבוקרים, כמובן) נתקלים בסיטואציות שאפשר ללמוד מהן רבות – דברים שאין שום דרך אחרת ללמוד אותם.

בחלק ממוסדות הלימוד מציעים סטאז’ בבתי חולים ובאוניברסיטאות בסין, ובכל מקרה הסטאז’ וההתנסות המעשית הם חלק בלתי נפרד מלימודי רפואה סינית, לאורך כל שנות הלימוד.

איפה כדאי ללמוד רפואה סינית?

כאמור, המועצה להשכלה גבוהה לא מפקחת על לימודי רפואה סינית – את מקומה תופסת האגודה הישראלית לריפוי סיני מסורתי, גוף וולונטרי שאין לו מעמד מבחינת החוק, אך איכות העומדים בראשו מקנה לו תוקף מוסרי ומעשי. האגודה מפרסמת רשימת מוסדות לימוד שעומדים בקריטריונים הגבוהים שלה כך שלימודי רפואה סינית בהם הם בחירה מומלצת, וכן עורכת מבחני הסמכה שמעניקים תעודה שמהווה עבור המטופלים ערובה שהם בידיים טובות.

בסיום הלימודים יש לבדוק היטב לגבי ציוד מתאים שצריך לרכוש כדי להתחיל בטיפולים.